מהי מחלת הסוכרת

גופנו מתפקד בזכות הדלק שנמצא בדם 24 שעות ביום:. הגלוקוז הגלוקוז מגיע לכל האיברים והשרירים בגוף ומאפשר להם לתפקד.

מדובר במנגנון מדוייק מאוד. בעת הצורך, כאשר אכלנו פחמימות מורכבות או סוכרים פשוטים, הלבלב מקבל אותות לייצור הורמון האינסולין, שיוצא לזרם הדם בתזמון מופתי. בזרם הדם האינסולין מאפשר לגלוקוז (הפחמימה הבסיסית ביותר) להיכנס אל תוך התאים ולספק אנרגיה לאותו איבר או שריר הזקוק לה.

במחלת סוכרת לבלב לא מתפקד באופן תקין, כלומר לא מפריש מספיק אינסולין או לא מפריש אותו בתזמון נכון , ובנוסף מנגנון הקליטה בתאים לא מתפקדים בצורה תקינה אף הוא . במקרה זה האינסולין מצטבר בזרם הדם וגורם להפרעות מטבוליות נוספות .

ישנו הבדל בין סוכרת מסוג 1, שבה הלבלב לא מפריש אינסולין כלל והיא מאפיינת אוכלוסיה צעירה יותר מתחת לגיל 50, לבין סוכרת מסוג 2, שאליה נתייחס הפעם. בעבר סוכרת מסוג 2 הייתה מופיעה בעיקר בקרב האוכלוסייה המבוגרת, אך בעשורים האחרונים היא מופיעה בכל גיל.

בשנים האחרונות הולך ומתברר שהצורה הנכונה ביותר לטפל במגיפה הינה מניעה . ניתן בקלות לאבחן את האוכלוסייה בסיכון לסוכרת כיוון שהם סובלים ממצב הנקרא “טרום סוכרת”. האבחון נעשה על ידי בדיקת דם פשוטה. גלוקוז בצום בין 100 לבין 126 מ”ג אחוז או גלוקוז שעות אחרי משקה עתיר גלוקוז בין 140 ל -199 מ”ג אחוז, מראה על מצב של טרום סוכרת. מצב זה מצביע כי לאותו אדם יש סיכוי של 50% לפתח סוכרת ב -10 השנים שלאחר הגילוי.

בשלבים המתקדמים שלה מחלת הסוכרת גורמת לירידה דרסטית באיכות החיים . היא פוגעת בעיניים עד כדי עיוורון, בכלי הדם שמובילים לרגליים ולידיים עד כדי פגיעה בתנועה וקטיעת רגליים , בכלי דם שמגיעים ללב ומכאן למחלת לב, בכליות עד כדי אי ספיקה כלייתית ולאין אונות.

דילוג לתוכן